איך להפוך את YouTube לפחות ממכר ב-iPhone

אין לכם בעיה של כוח רצון. יש לכם בעיה של הגדרות. YouTube בטלפון מכוונן, בקפידה רבה, כדי שתמשיכו לצפות: הניגון האוטומטי מריץ את הסרטון הבא לפני שהחלטתם שאתם רוצים אותו, פיד ה-Shorts מתוכנן לעולם לא להיגמר, וההמלצות בצד הן הזמנה קבועה לנדוד. להילחם בכל זה במשמעת טהורה בכל ערב זה מתיש, ובדרך כלל מפסידים.

הפתרון הוא לשנות את ברירות המחדל במקום לשנות את עצמכם. הנה הגדרה שמקבלת את ההחלטות בשבילכם, כך שהאפליקציה פחות מכונת מזל ויותר מקום שמבקרים בו, צופים ויוצאים. רוב זה מובנה ב-iOS וב-YouTube. השלב האחרון הוא הגרסה של הקשה אחת, למקרה שתעדיפו לא לעשות את כל זה שוב.

1. כבו את הניגון האוטומטי

הניגון האוטומטי הוא הסיבה הגדולה ביותר שקליפ קצר הופך לשעה. באפליקציית YouTube, פתחו סרטון, הקישו על הנגן וכבו את ההפעלה האוטומטית (זה המתג הקטן של הפעלה/השהיה ליד החלק העליון של הנגן). עכשיו כשסרטון נגמר, הוא פשוט נגמר, ויש לכם רגע להחליט אם אתם באמת רוצים עוד אחד. ההשהיה הזו היא המקור לרוב הזמן שתחזירו לעצמכם.

אם אתם צופים בעיקר ב-Safari, אותו היגיון תקף: ברגע שהסרטון הבא לא מתחיל מעצמו, הקסם נשבר. להרחבה על הסיבה שהמעבר האוטומטי בנוי כך, ראו למה YouTube מרגיש כאילו תוכנן לבזבז לכם את הזמן.

2. הרחיקו את פיד ה-Shorts מהעיניים

Shorts הוא החלק שהכי קשה לעזוב, כי הוא תוכנן להיות כזה. באפליקציית YouTube אפשר להקיש על שלוש הנקודות ב-Short ולבחור להסתיר אותם לזמן מה, אבל זה זמני והמדף ממשיך לחזור. אין מתג כיבוי קבוע, וזה אומר משהו על כמה חשוב להם שהוא יהיה שם.

האפשרויות המציאותיות שלכם באפליקציה הרשמית:

• הקישו על התפריט של שורת ה-Shorts ובחרו להסתיר אותה (זה מחזיק כ-30 יום, ואז היא חוזרת).
• הימנעו מלפתוח את לשונית ה-Shorts בכלל, ואל תקישו על הראשון, כי הפיד נטען רק ברגע שמתחילים.
• צפו ברשת, שם קל יותר להתעלם מהפריסה ו-Shorts פחות אגרסיבי בהשתלטות על המסך.

אם Shorts דווקא הוא המלכודת שלכם, למה כל כך קשה להפסיק עם YouTube Shorts מפרק את המנגנון, ומסביר למה להסתיר אותו עדיף על לנסות לגלול מעבר לו.

3. קפלו תגובות והמלצות

אחרי הסרטון עצמו, התגובות ועמודת ההמלצות הן שתי הדלתות הבאות לבור ללא תחתית. האפליקציה לא מאפשרת להסיר אותן, אבל אפשר לסרב לפתוח אותן: צפו במסך מלא כדי שהעמודה תיעלם, ואל תקישו על מגירת התגובות. ברשת יש קצת יותר מרחב, ושינויים בסגנון מצב קריאה או הרחבות יכולים לעזור, אם כי Safari ב-iPhone לא הופך את זה לקל.

הפשרה הכנה כאן היא שהטקטיקות המובנות האלה תלויות בכך שלא תקישו על דברים. הן עובדות, אבל הן מבקשות מכם להמשיך לבחור נכון, עשרות פעמים בכל צפייה. זה עדיף על כלום, ועדיין יותר חיכוך ממה שצריך להיות.

4. הגדירו מגבלה בזמן מסך, או הוציאו את האפליקציה ממסך הבית

זמן מסך של iOS באמת שימושי לזה. עברו אל הגדרות, זמן מסך, מגבלות יישומים, הוסיפו מגבלה ל-YouTube והגדירו אותה למשהו שבאמת תכבדו, נגיד 30 דקות ביום. כשמגיעים אליה, מקבלים קיר במקום פיד אינסופי. אפשר לעקוף אותה בהקשה, אבל ההקשה עצמה מספיקה לעתים קרובות כדי לעצור ולשאול אם באמת התכוונתם להמשיך.

זול יותר וכמעט יעיל באותה מידה: העבירו את אפליקציית YouTube ממסך הבית לספריית היישומים, כך שפתיחה שלה תדרוש חיפוש מכוון במקום רפלקס של האגודל. אי אפשר לפתוח בטעות משהו שלא רואים.

5. הטריק של גווני אפור או ריכוז

אם התמונות הממוזערות הצבעוניות הן מה שמושך אתכם, רוקנו מהן את הצבע. הגדירו מצב ריכוז (הגדרות, ריכוז) לשעות ההתכנסות של הערב, או הוסיפו קיצור נגישות לגווני אפור (הגדרות, נגישות, תצוגה וגודל טקסט, מסנני צבע, ואז שייכו אותו ללחיצה משולשת על הכפתור הצדדי). פיד אפור מפתה הרבה פחות מפיד זוהר. זה מרגיש מטופש בערך יום, ואז זה פשוט עובד.

6. הגרסה של הקשה אחת

כל מה שלמעלה עובד, אבל זה הרבה מתגים שצריך להמשיך להפעיל, וכמה מהם מתאפסים בשקט. אם אתם מעדיפים להגדיר פעם אחת, כאן דפדפן אחר מצדיק את מקומו. talavo הוא דפדפן וידאו חינמי ונקי מהסחות דעת ל-iPhone ול-iPad שעוטף את YouTube ומהדק את ברירות המחדל בשבילכם.

מצב זן שלו הוא הקשה אחת: הוא מסתיר את מדף ה-Shorts, את התגובות ואת הפוסטים מהקהילה בבת אחת. הוא גם זוכר את הבחירה שלכם לכל אתר, כך שמגדירים פעם אחת והדף נשאר רגוע בכל פעם שחוזרים, בלי להסתיר מחדש כל חודש. טיימר שינה מובנה מטפל בכשל השני, זה שבו "עוד סרטון אחד" הופך ללולאה של חצות, כשהוא עוצר את ההפעלה בעצמו. הוא גם חוסם פרסומות ומשמיע שמע כשהמסך נעול, ולא אוסף נתוני גלישה. talavo Pro הוא אופציונלי: הוא מסיר פרסומת הפעלה אחת ומוסיף תוספות כמו מסך מפוצל, והחלק של הגלישה בלי הסחות דעת לא עולה כלום.

שיחזיק לאורך זמן

ההגדרה ששורדת היא זו שלא צריך לעשות מחדש. שווה ליישם את הטקטיקות המובנות, אבל כמה מהן נשענות על כך שתבחרו נכון בכל צפייה, וחלק פגות מעצמן. אז התחילו מהעמידות: כבו את הניגון האוטומטי, הגדירו מגבלה בזמן מסך, הוציאו את האפליקציה ממסך הבית. ואז תנו לכלי להחזיק את השאר, כדי שהגרסה העייפה שלכם באחת עשרה בלילה לא תצטרך לנצח בוויכוח שוב. אם המטרה שלכם היא להשתמש ב-YouTube כדי באמת ללמוד ולא כדי להיסחף, להשתמש ב-YouTube ללמידה בלי ליפול לבורות ללא תחתית היא הקריאה הטבעית הבאה.